מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי לילדים?
מתי לפנות לטיפול רגשי לילדים? בדרך כלל, כאשר קושי רגשי, התנהגותי או חברתי נמשך לאורך זמן, מתעצם או מתחיל לפגוע בתפקוד ובהנאה של הילד. אין רשימה אחת שקובעת, ולכן הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב לתמונה הכוללת. כשיש התלבטות, גם שיחה עם הורים בלבד יכולה לעשות סדר.
מתי לפנות לטיפול רגשי לילדים: קושי חולף או קושי מתמשך?
כל ילד עובר תקופות קשות: פחד לפני כניסה לכיתה חדשה, עצב אחרי ריב עם חבר, התפרצויות בתקופה עמוסה. רוב הקשיים האלה חולפים עם הזמן, עם תמיכה ועם סבלנות. כדאי לשים לב במיוחד לשלושה דברים:
- משך: האם הקושי נמשך שבועות וחודשים, ולא רק כמה ימים?
- עוצמה: האם הוא הולך ומתעצם, או מופיע בתדירות גבוהה?
- השפעה: האם הוא פוגע בשינה, באכילה, בלמידה, בקשרים או בהנאה מדברים שהילד אהב?
סימנים שכדאי להכיר
הסימנים הבאים אינם אבחנה, ואינם מעידים בהכרח על בעיה. הם פשוט נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת:
שינויים רגשיים
- פחדים או דאגות שמקשים על היום יום
- עצב מתמשך, בכי תכוף או אדישות
- רגישות גבוהה במיוחד לשינויים
שינויים בהתנהגות
- התפרצויות כעס חוזרות וקושי להירגע
- חזרה להתנהגויות של גיל צעיר יותר
- הימנעות מגן, מבית הספר או מפעילויות
קשיים חברתיים
- קושי ליצור או לשמור על חברויות
- תחושת דחייה או בדידות
- התרחקות מחברים שהיו קרובים
אירועים ושינויים בחיים
גירושין, מעבר דירה, הולדת אח, אובדן של אדם קרוב, מחלה במשפחה או אירוע מטלטל יכולים לעורר אצל ילדים תגובות רגשיות. לא כל ילד צריך טיפול בעקבותיהם, אבל כדאי להיות קשובים לאופן שבו הילד מתמודד.
למה ילדים לא תמיד מספרים מה עובר עליהם?
ילדים, במיוחד צעירים, עדיין לומדים לזהות רגשות ולתת להם שם. לעיתים הם מבטאים את הקושי דרך הגוף, ההתנהגות או המשחק, ולא דרך מילים. זו אחת הסיבות שבטיפול רגשי לילדים משתמשים במשחק, ביצירה ובמשחקי תפקידים, שפה שמוכרת לילד ומאפשרת לו לבטא את עצמו בעקיפין. קראו עוד על פסיכודרמה ועל הדרך שבה היא משלבת פעולה ודמיון.
מה קורה כשפונים?
בדרך כלל התהליך מתחיל בשיחה עם ההורים. בפגישה הזו אפשר לספר על הילד, על מה שמדאיג אתכם ועל הכוחות שלו, ולחשוב יחד אם נכון להתחיל טיפול, אם מספיקה הדרכת הורים, או אם כדאי לחכות ולעקוב. לפעמים עצם השיחה מרגיעה ומבהירה את התמונה. להרחבה על התהליך: הדרכת הורים, לא חייבים להישאר לבד.
מה אפשר לעשות בינתיים בבית?
- לפנות זמן קבוע ושקט לשיחה או למשחק משותף, בלי מסכים ובלי שאלות חוקרות
- לתת שם לרגשות, למשל "נראה לי שהיה לך יום מתסכל", בלי לנסות לתקן מיד
- לשמור ככל האפשר על שגרה צפויה, שמעניקה לילדים תחושת ביטחון
- לשתף את הצוות החינוכי ולשמוע איך הם רואים את הילד
- לשים לב גם לעצמכם, כי ילדים מרגישים את המתח של ההורים
איך מספרים לילד שהוא הולך לטיפול?
רצוי להסביר בפשטות, בכנות ובשפה שמתאימה לגיל. אפשר לומר, למשל, שהוא הולך לפגוש מישהי שעוזרת לילדים כשיש להם דברים שקשה להם איתם, ושבחדר שלה משחקים, יוצרים ומדברים. חשוב להימנע מהצגת הטיפול כעונש או כסימן שמשהו "לא בסדר" בילד. ילדים רבים מגיעים לפגישה הראשונה בסקרנות, במיוחד כשהם מרגישים שההורים רגועים ובטוחים בבחירה.
מתי לא לחכות?
אם הילד מדבר על רצון לפגוע בעצמו, אם יש חשש לפגיעה בו או באחרים, או אם חל שינוי חד וקיצוני בהתנהגותו, אין לחכות. יש לפנות מיד לרופא הילדים, לחדר המיון הקרוב, למד"א בטלפון 101 או לקו הסיוע של ער"ן בטלפון 1201.
אם אתם מתלבטים אם הילד שלכם זקוק לטיפול רגשי, אפשר להתחיל בשיחה עם ההורים בלבד. לפרטים נוספים ולתיאום פגישה
שאלות נפוצות
טיפול רגשי מותאם לגיל הילד, וההחלטה מתי ואיך להתחיל נבחנת אישית. בגילים צעירים, לעיתים קרובות העבודה עם ההורים היא חלק מרכזי בתהליך.
קשיים רבים אכן חולפים. אבל כשהקושי נמשך, מתעצם או פוגע בתפקוד, כדאי להתייעץ. התייעצות אינה מחייבת להתחיל טיפול.
כן, הן רואות את הילד במסגרת אחרת ויכולות לספק מידע חשוב. ההחלטה עצמה נשארת שלכם, ההורים.
על הכותבת: ד"ר מיכל גלב היא פסיכותרפיסטית ומטפלת בפסיכודרמה, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה (Ph.D) ותואר שני (M.A) בטיפול בהבעה ויצירה: פסיכודרמה, מאוניברסיטת לסלי. מיכל היא מדריכה מוסמכת מטעם יה"ת, האיגוד הישראלי לטיפול באמצעות אמנויות, וחברה באיגוד הישראלי לפסיכודרמה. להיכרות מלאה עם ד"ר מיכל גלב
המידע בעמוד זה הוא כללי ונועד להעשרה בלבד. הוא אינו מהווה אבחון, ייעוץ או טיפול, ואינו מחליף התייעצות אישית עם איש מקצוע מוסמך. במצב חירום, כשיש סכנה מיידית או מחשבות על פגיעה עצמית, יש לפנות מיד למד"א בטלפון 101, לחדר המיון הקרוב או לקו הסיוע של ער"ן בטלפון 1201.