מה זה פסיכודרמה? פסיכודרמה היא שיטת טיפול חווייתית שמשלבת שיחה, פעולה, דמיון ויצירה. במקום רק לספר על חוויה, אפשר לפגוש אותה מחדש בתוך מרחב בטוח: לתת לה צורה, לראות אותה מזווית אחרת ולנסות בה תגובה חדשה. השיטה מתאימה, בהתאמות הנדרשות, לילדים, למתבגרים ולמבוגרים.
מאיפה הגיעה הפסיכודרמה?
הפסיכודרמה פותחה על ידי ד"ר יעקב לוי מורנו בשנות העשרים של המאה הקודמת. מורנו האמין שבכל אדם יש כוחות של ספונטניות ויצירתיות, ושכאשר נותנים לאדם להתנסות בפעולה, ולא רק לדבר, נפתחות בפניו אפשרויות חדשות להבין את עצמו ואת הקשרים שלו. מאז התפתחה השיטה והיא משמשת היום בטיפול פרטני, בעבודה עם משפחות, במסגרות חינוכיות ובמסגרות טיפוליות רבות.
מה זה פסיכודרמה בטיפול פרטני, ואיך זה נראה?
טיפול בפסיכודרמה אינו הצגה ואין בו קהל. בטיפול פרטני המטפלת משמשת שותפה פעילה, ולצד השיחה הטיפולית משתלבים כלים חווייתיים. הנה כמה מהם, בשפה פשוטה:
חילופי תפקידים
המטופל "נכנס לנעליו" של אדם אחר בחייו, למשל הורה, חבר או בן זוג, ומדבר מתוך נקודת המבט שלו. לעיתים קרובות זה מאפשר הבנה שלא הייתה זמינה קודם.
כיסא ריק
מול כיסא ריק אפשר לומר את מה שלא נאמר: לאדם שאינו נוכח, לחלק בתוכנו או אפילו לרגש עצמו. זו דרך עדינה לתת קול למה שהיה תקוע.
עבודה עם דמויות משמעותיות ודמיון מודרך
אפשר להעלות לבמה הטיפולית דמויות, זיכרונות ומקומות, לדמיין מצב רצוי או לחזור לרגע קשה מתוך תחושת ביטחון. כך נפתחת אפשרות לעיבוד רגשי שלא נשען רק על מילים.
איך פסיכודרמה יכולה לסייע לילדים?
ילדים מבטאים את עצמם באופן טבעי דרך משחק. בפסיכודרמה, המשחק הסמלי ומשחקי התפקידים הופכים לשפה טיפולית: ילד יכול לשחזר מצב מהגן או מהכיתה, לשחק את הדמות שמפחידה אותו, או לנסות תגובה אחרת לסיטואציה שמתסכלת אותו. העבודה העקיפה מאפשרת להתקרב לרגשות בלי לחץ "לדבר על זה", ולצד הטיפול בילד חשוב הקשר עם ההורים.
איך פסיכודרמה יכולה לסייע למתבגרים?
מתבגרים רבים לא אוהבים לשבת מול מבוגר ולענות על שאלות. העבודה החווייתית מזמינה אותם לבחון שאלות של זהות, קשרים חברתיים, כעס או בדידות דרך פעולה, ולעיתים זה מרגיש להם טבעי ופחות מאיים. להרחבה על הסימנים שכדאי להכיר בגיל הזה: גיל ההתבגרות: מתי קושי הופך למצוקה?.
איך פסיכודרמה יכולה לסייע למבוגרים?
מבוגרים מגיעים לטיפול עם משברי חיים, אובדן, חרדה, חוויות מהעבר שממשיכות להשפיע או קשיים במערכות יחסים. פסיכודרמה מאפשרת לפגוש את הנושאים האלה מזווית חדשה, ולעיתים להבין בחוויה את מה ששנים של מחשבה לא הצליחו להבהיר. בעבודתי אני משלבת כלים מעולם הפסיכודרמה לצד פסיכותרפיה, בהתאם לכל מטופל.
מה קורה בפגישה הראשונה?
הפגישה הראשונה היא בעיקר פגישת היכרות. נדבר על מה שמביא אתכם, על מה שכבר ניסיתם ועל מה שהייתם רוצים שישתנה. אין צורך להגיע עם הגדרה ברורה של הקושי, ואין התחייבות להמשך. כשמדובר בילד, בדרך כלל אפגוש קודם את ההורים. בסוף הפגישה נחשוב יחד אם פסיכודרמה מתאימה, ואם כן, איך ייראה ההמשך.
מה אפשר לצפות מהתהליך?
כל תהליך טיפולי הוא אישי, ואין לו לוח זמנים קבוע מראש. יש מטופלים שמרגישים הקלה כבר בתחילת הדרך, משום שסוף סוף יש מקום לדבר ולהתבונן, ויש כאלה שהשינוי אצלם מתרחש לאט ובהדרגה. במהלך הטיפול אנחנו עוצרים מדי פעם כדי לבחון יחד מה השתנה, מה עדיין קשה ומה נכון להמשך. המטרה אינה "לתקן" את האדם, אלא לעזור לו להכיר את עצמו טוב יותר, לגלות כוחות שלא תמיד היו זמינים לו ולמצוא דרכי התמודדות שמתאימות לו.
למי פסיכודרמה פחות מתאימה?
פסיכודרמה אינה מתאימה לכל אדם ולכל מצב. במצבי משבר חריפים, בסכנה מיידית או כאשר נדרש בירור רפואי או פסיכיאטרי, נכון לפנות קודם למענה המתאים. בשיחה הראשונה בוחנים יחד אם הטיפול מתאים, ואם לא, חושבים על הכיוון הנכון.
אם אתם סקרנים לגבי פסיכודרמה ורוצים לבדוק אם היא מתאימה לכם או לילד שלכם, אשמח לשיחה. לפרטים נוספים ולתיאום פגישה
שאלות נפוצות
לא. אין צורך בשום ניסיון או כישרון. הכלים מוצעים בהדרגה, בקצב של המטופל, ואפשר תמיד לחזור לשיחה.
טיפול בשיחה נשען בעיקר על מילים. פסיכודרמה מוסיפה פעולה, דמיון ויצירה, ומאפשרת לחוות ולא רק לספר. בפועל, שתי הגישות משתלבות לעיתים קרובות.
פגישה טיפולית פרטנית נמשכת 50 דקות, ובדרך כלל מתקיימת אחת לשבוע.
על הכותבת: ד"ר מיכל גלב היא פסיכותרפיסטית ומטפלת בפסיכודרמה, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה (Ph.D) ותואר שני (M.A) בטיפול בהבעה ויצירה: פסיכודרמה, מאוניברסיטת לסלי. מיכל היא מדריכה מוסמכת מטעם יה"ת, האיגוד הישראלי לטיפול באמצעות אמנויות, וחברה באיגוד הישראלי לפסיכודרמה. להיכרות מלאה עם ד"ר מיכל גלב
המידע בעמוד זה הוא כללי ונועד להעשרה בלבד. הוא אינו מהווה אבחון, ייעוץ או טיפול, ואינו מחליף התייעצות אישית עם איש מקצוע מוסמך. במצב חירום, כשיש סכנה מיידית או מחשבות על פגיעה עצמית, יש לפנות מיד למד"א בטלפון 101, לחדר המיון הקרוב או לקו הסיוע של ער"ן בטלפון 1201.